אחת הדילמות המרכזיות של הורים עם הגעתו של תינוקם לעולם היא אם לתת לו מוצץ או לא?
חלקם אוהבים אותו ומרגישים שלא יוכלו בלעדיו, בזמן שאחרים חוששים ממנו ומהנזקים שהוא עלול לגרום.
היתרונות הברורים של המוצץ הנם:
1. עצם היותו 'אובייקט חלופי' - כלומר, חפץ שבו נעזר התינוק/ילד כדי להתמודד עם התסכולים שהוא חווה בחיי היומיום. בתחילה נצמד התינוק אל אמו כדי למצוא הגנה ונחמה, אך כשהוא גדל, מפתח עצמאות ונפרד מאמו, אין לו תמיד את האפשרות להתנחם בזרועותיה, ועל כן - ברגעים שבהם הוא זקוק לנחמה או להרגעה, הוא לעתים יתכרבל עם חפץ רך ונעים (חפץ מעבר) ו/או ימצוץ מוצץ כחלופה. מסיבה זו, ילדים רבים נרגעים ונרדמים עם בובה רכה / חיתולי / שמיכי ומוצץ.
2. מוריד באופן משמעותי את הסיכוי של תסמונת מוות בעריסה.
מחקרים גם מראים שמציצת מוצצים עדיפה על מציצת אצבעות בהקשר זה.
3. החפץ הינו משהו נטרלי, חיצוני ואינו קשור לאם.
חסרונות המוצץ:
1. יש הטוענים שמוצץ פוגע בהנקה. יש תינוקות שהמוצץ יוצר אצלם בלבול עם פיטמת האם שדורשת יותר עבודה עם הלשון והוצאת אנרגיה. התינוק מתרגל למציצות חלשות כשל המוצץ, ולמעשה לא מצליח לינוק חלב ופוצע את פטמת האם. ניתן למנוע זאת בכך שמתחילים את השימוש במוצץ לאחר שההנקה מתבססת.
2. קיימת סברה שמציצת מוצץ פוגעת בשיניים. אך חשוב לקחת בחשבון שהפגיעה נגרמת לאחר שנים של מציצת מוצץ, וכיום קיימים בשוק מוצצים בעלי מבנה אורטודנטי שמפחית את הפגיעה בצמיחת השיניים.
3. ילדים ותינוקות מבוגרים יותר יכולים גם לסבול מהתפתחות איטית בדיבור בשל הימצאות המוצץ בפיהם, דבר שמונע תרגול של כישורי השפה שלהם.
4. תינוקות המשתמשים במוצצים הוכחו כבעלי סיכוי גבוה יותר למחלה זיהומית באוזניים.מוצץ ושינההורים רבים מחליטים לתת לתינוקם מוצץ בשל ההגנה והנחמה שהוא נותן בבכי ובשינה. אך תינוקות רבים מתקשים לקחת את המוצץ לבד ותלויים בהוריהם שיסייעו להם בכך, ומכאן נוצר מצב שהתינוק מתעורר פעמים רבות במהלך הלילה בציפייה / דרישה שהוריו יסייעו לו בהחזרת המוצץ לפיו כדי שימשיך לישון.
ניתן לשים סוף לתלות בעזרה עם המוצץ לפי השלבים הבאים:
1. בסביבות גיל 4 חודשים, כשתינוקכם מתחיל להכניס לפיו כל מה שניכר בדרכו, שלבו לו גם את המוצץ בזמן המשחק. אפשרו לו להכניס את המוצץ לפיו במשך היום בזמן ערות. כמובן שבהתחלה הכנסת המוצץ לא תהיה מדוייקת, אך זאת תחילת הדרך. העבודה במהלך היום חשובה והכרחית. ניתן לעזור לו ולכוון לא את היד לכיוון הפה.
2. כשתינוקכם מצליח בזמן ערות לקחת את המוצץ מהיד שלכם ולהכניס לבד לפה, ניתן להתחיל לעבוד איתו גם בהשכבה. בכל פעם שמשכיבים לישון, מציעים לתינוק את המוצץ מהיד ולא ישירות לפה.• מאותו רגע, המנעו מלתת לתינוקכם את המוצץ ישירות לפה, הציעו לו תמיד מידכם.• ברגע שילדכם לוקח את המוצץ מידכם בערות ובהשכבה הראשונית, התחילו לעבוד על זה גם בלילה, משמע, שהתינוק מתעורר הרגיעו אותו והציעו לו את המוצץ ליד. המנעו מלשים לו את המוצץ ישירות בפה.
3. השלב השלישי והאחרון: אחרי שתינוקכם לוקח את המוצץ מידכם ושם בפה, אך עדין מתעורר בלילה בכדי שתתנו לו את המוצץ, ניתן לעבור לשלב זה.בשלב האחרון משכיבים את התינוק לישון, אך לא נותנים לו את המוצץ, אלא מראים לו פינה קבועה אותה תבחרו לשם כך, ששם יהיו מונחים מספר מוצצים. מסבירים לו: "יש לך כאן X מוצצים, תיקח אחד עכשיו, ובמידה ותזדקק למוצץ במהלך הלילה, תיקח מפה".
• בלילות הראשונים לשלב האחרון, ניתן לכוון לתינוקכם את ידו לעבר המוצץ בעודו במיטה. לאחר כמה לילות, המנעו גם מהכוונה זו והרגיעו את תינוקכם על הידיים ללא מוצץ.במידה ותשמרו על הגמילה ההדרגתית בסדר זה, תינוקכם יפסיק לקרוא לכם לצורך עזרה עם המוצץ ויסתדר לבדו מתוך שינה.
בהצלחה!
