בואו נעצור רגע לחשוב כמה פעמים מאז נהיינו הורים השתמשנו במשפט:

"אני לא יכול/ה יותר עם הלילות ללא שינה", ו/ או, "אני גמור/ה מעייפות לא מתפקד/ת".

קיימים אינסוף הורים שמקיצים בעקבות ילדיהם כל 20 – 30 דק' בלילה. שנתם אינה שינה והחיים אינם חיים.

שני בני הזוג נהיים עצבניים, הזוגיות מתחילה להפגע, סף הסבלנות יורד ואיתו החשק לעשות דברים שדורשים קצת יותר אנרגיה. רק מי שעבר את החוויה יכול להבין במה מדובר.נושא השינה מעסיק את רובינו אם לא את כולנו כהורים, הן ביום והן בלילה. שינה מאוד חשובה לכלל המערכות הגופניות שלנו ועל כך אדבר בהמשך. לחוסר שינה השפעות רבות על כל מה שקשור בגוף- נפש.

 

שינה והתפתחות המוח:

​השינה נחשבת לפעילות החשובה ביותר של המוח. במהלך השנתיים הראשונות לחייו מבלה התינוק יותר ממחצית מהזמן בשינה. החל משינה של 16-17 שעות ביממה בחודש הראשון, עד ל- 13 שעות שינה בהגיעו לגיל שנתיים. במהלך תקופה זו המוח מגיע לכדי 90% מגודל המוח של מבוגר. העובדה שהתינוק מבלה זמן רב בשינה רק מחזקת את התחושה שלשינה תפקיד חשוב בהתפתחות המוח.כמו כן, שלב חשוב בהתפתחות הפעוט הוא מעבר לשינה בלילה. ירידה בשעות השינה ביום ועליה בשעות השינה בלילה יכולה להיות אינדיקטור טוב להתפתחות תקינה של הילד. מימד אחר ולא פחות חשוב, הוא רצף השינה של תינוקות, נמצא שכשהשינה של התינוק מקוטעת יותר בלילה, הביצועים הקוגניטיביים שלו פחות טובים. כמו כן, הפרעות שינה נקשרות לקשיים בביצוע מטלות אצל הפעוט. בזמן השינה, הילדים לומדים ומעבדים את כל מה ש'ספגו' בשעות הערות שלהם. במשך היום, בשעות הערות הם חשופים לגירויים ולומדים כל הזמן מילים חדשות, התנהגויות חדשות, משחקים, שירים מושגים ועוד. הם כל הזמן לומדים לומדים ולומדים. וכשהם הולכים לישון ונכנסים לשינה הטובה והעמוקה, לשנת החלום, הם מעבדים את כל מה שנחשפו אליו במשך היום.

 

שינה וחילוף חומרים:

​שינה תורמת לחילוף החומרים. מחקרים מראים, שילדים מתחת לגיל 5 שישנים פחות     מ 10-12 שעות בלילה (תלוי בגיל), נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר, שיכולה להוביל למחלות לב וסוכרת. אחת ההנחות היא שקיצור משך השינה הינו אחד הגורמים לתופעת ההשמנה הרווחת בחברתנו.לאור העובדה שהשמנה הפכה לבעיה כלל עולמית, הועלה קשר אפשרי בין חוסר שינה ואכילה לא מאוזנת התורמת להשמנה. תופעה מוכרת לכולנו היא הנטייה לאכול יותר כאשר אנו עייפים. במחקרים, שנעשו בשנים האחרונות שחקרו את נושא האכילה נמצא שגופנו מפריש חומר הנקרא לפטין (Leptin) שמדכא את התיאבון וחומר אחר הנקרא גרלין (Ghrelin) המעודד תיאבון. במחקר, שבדק את הקשר בין חסך שינה, תחושת רעב, תיאבון, לפטין וגרלין נמצא שבתנאי חסך שינה חלקי הייתה ירידה ברמות הלפטין (מדכא תיאבון) ועלייה ברמות הגרלין (מעודד תיאבון) דבר שמסביר את העלייה בתחושת הרעב והתיאבון. ממצאים אלו, מסבירים את הנטייה לאכול כאשר עייפים.כמובן שקיימת גם למידה בהקשר של עייפות ושינה. הורים רבים חשים תחושת חוסר אונים מול תינוקם שבוכה ללא הרף, לא מבינים את שעל ליבו ומנסים להאכיל את מחסר ידעה, גם כשאינו רעב, כאשר כל מה שהעולל רוצה זה שמשהו ישים אותו רגע במיטה ויעזור לו להרדם. תינוקות רבים זועקים 'אני עייף' ובמקום מיטה מקבלים בקבוק או הנקה. וכך נוצרת למידה של אכילה במצב של עייפות יתר. אני מאמינה שכשתינוק בוכה הסבירות הגבוהה היא שהוא עייף. רק במידה והאפשרות הזאת נשללת לחלוטין כי ישן מספיק ביממה האחרונה, ניתן לסבור שהוא רעב, חם לו, קר לו וכו'...​

​

שינה והפרעת קשב וריכוז:

כולנו יודעים איך זה מרגיש שילד עייף. שילד לא ישן מספיק כל הסביבה מרגישה בזה. הם מאבדים סבלנות, דרשים יותר תשמת לב, לא מצליחים לשבת רגועים או לשבת ךשחק בצורה רגועה. (תנסו להזכר בארוחת  ערב המשפחתית האחרונה, שבאותו יום הילד לא ישן צהריים...). פעמים רבות, שילד מאובחן כסובל מ ADHD, רצוי לבדוק קודם את הרגלי השינה שלו, לראות אם שם טמונה הבעיה ובמקרים רבים אף לטפל בה ללא תרופות או עזרים חיצוניים. פשוט ללמד את הילד הרגלי שינה בריאים ונכונים ובכך גם לטפל בהבחנה של ADHD. פעמים רבות, ילדים מתקשים להבין את החומר הנלמד ולבצע מטלות פשוטות בגן, בביה"ס או אפילו בבית ומחנכים נוטים להשליך זאת על הרבה גורמים אחרים שהבעיה בעצם טמונה בשינה, או בחוסר שינה.ומהכיוון ההפוך, הפרעות שינה הן תופעה נפוצה ומוכרת אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. הפרעות אלה כוללות הפרעות נשימה בשינה, נחירה, תנועות רגליים מחזוריות בשינה, יקיצות מרובות, ובעיות בתזמון השינה (שינויים גדולים בזמני ההרדמות ומשך השינה מלילה ללילה). מחסור בשינה מוביל לדכדוך, אימפוליסביות, וחוסר יכולת להתרכז. מזה זמן רב ידוע גם שמחסור בשינה פוגע ביכולת ללמוד באופן יעיל לאורך זמן.

 

שינה ושאר הבטים פיזיולוגיים:

​השינה הכרחית לתקינות מערכת העצבים.שינה טובה מינקות תורמת לכלל המערכות הגופניות מעבר למה שדובר לעיל. שינה טובה מחזקת את המערכת החיסונית. ילד שישן טוב, בריא יותר. שימו לב גם אצלכם המבוגרים, בתקופות בהן אתם יותר עסוקים ופחות ישנים, סיכוי גבוה גם שתרגישו חלשים וחולים יותר.חוסר שינה יכול להוביל גם למחלות נפשיות כגון דיכאון והפרעה דו- קוטבית. חוסר שינה גורם לנו להיות  פחות יעילים ויותר עצבניים וחסרי סבלנות.

 

לסיכום:

​כיועצת שינה לתינוקות וילדים, וכמי שראתה הרבה הורים וילדים עייפים, אני ממליצה בחום ללמד את ילדכם הרגלי שינה בריאים ונכונים. השינה תורמת לכלל המערכות הגופניות והנה אחד המרכיבים המרכזיים בהתפתחות הילד. הוא גודל ומתפתח בשנתו, יוצר לעצמו ולכם רוגע ושלווה. הרבה הפרעות פיזיות ונפשיות נגרמות מחוסר שינה. הרבה אבחנות, תרופות, רופאים ובדיקות יכולים להמנע על ידי טיפול נכון בבעיות השינה של ילדכם עוד בינקותם. רצוי ואף מומלץ למנוע אותן עוד בשלבים המוקדמים. לשינה חשיבות עצומה בחיינו. תנו לה את המקום הראוי לה והחזירו את השלווה לחייכם.